ביקורות על הרפתקאות דוד אריה

ספרי הרפתקאות דוד אריה מומלצים מטעם משרד החינוך במסגרת מצעד הספרים ומשולבים בתכנית הלימודים הרשמית.  

יחיעם פדן, ריח של ספר חדש, על הרפתקאות דוד אריה ביערות הסהרה:

נכון שדוד אריה חלם וחלם וחלם בסוף הספר הרביעי בסדרה, בקוטב המערבי? אז בפתח הנוכחי הוא ישן וישן – מאתיים שנה! בהמשך הוא נופל לקן של ציפור ענקית, לומד את שפתה אבל לא מצליח לעוף, חי במהירות הבזק ופוגש רובוט – ועל כל צעד ושעל מלא בהצאות ומעורר בקורא את בלוטת הצחוק. יחי דוד אריה!

כתבת טלוויזיה על “הרפתקאות דוד אריה בקוטב המערבי”, המהדורה, ערוץ 1.

על “הרפתקאות דוד אריה בקוטב המערבי” באתר של נוריתהה

ריאיון מצולם של ינץ לוי על “הרפתקאות דוד אריה” בתכנית “לחיות טוב”, ערוץ 2

ינץ לוי בראיון על סדרת “הרפתקאות דוד אריה”, Ynet

עטרה אופק על  “הרפתקאות דוד אריה בקוטב המערבי”, אתר מרמלדה (בסוף העמוד)

על “הרפתקאות דוד אריה בקוטב המערבי”, קפה דה-מרקר

ינץ לוי מקריא קטע מתוך “הרפתקאות דוד אריה בקוטב המערבי” וגם ראיון עם דוד אריה


ראיון בלעדי עם דוד אריה ב”מעריב לילדים”

גולשים כותבים על הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה באתר סימניה

גולשים כותבים על הרפתקאות דוד אריה בג’ונגל הסיבירי באתר סימניה

גולשים כותבים  על הרפתקאות דוד אריה במדבר השוויצרי באתר סימניה

ינץ לוי התארח בפורום חינוך ב- YNET – כל השאלות והתשובות

המלצה על הרפתקאות דוד אריה בג’ונגל הסיבירי במגזין TimeOut– דפדפו לעמ’ 145

המלצה על ספרי הסדרה באתר הספריות של ראשל”צ

המלצה על הרפתקאות דוד אריה במדבר השוויצרי באתר מקו

כתבה על מפגשי סופר מאת ינץ לוי – ידיעות אחרונותחלק 1, חלק 2.

ראיון עם דוד אריה בעיתון “ישראל היום”. לחצו כאן ועברו לעמוד 49.

המלצתה של שני רז, בת 9 וחצי מיהוד, בעיתון הארץ.

הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה זוכה פרס הספריות.

מור אסאל כותבת על הרפתקאות דוד אריה בג’ונגל הסיבירי במגזין “לאישה”.

רינת פרימו כותבת על הרפתקאות דוד אריה בג’ונגל הסיבירי ב-YNET.

ינץ לוי מספר ב”ישראל היום” מה הביא אותו לכתוב לילדים.

כתבה על אתר הרפתקאות דוד אריה ב”הארץ”.

להמלצה על הרפתקאות דוד אריה בג’ונגל הסיבירי באתר של נוריתהה.

להמלצה על הרפתקאות דוד אריה בג’ונגל הסיבירי בעולמו של דיסני.

 

 

 יחיעם פדן, ריח של ספר חדש:

צפריר מרגיש שהוא כישלון, ורק סיפוריו של הדוד מעודדים אותו. בכל סיפור נחלץ הדוד מצרה אף על פי שהוא בלתי כשיר ממש כמו צפריר: בקרב נגד מזונגו (איזה ציור נהדר) או מתחת למיקרוסקופ של פרופסור חקריני (קצת כמו גוליבר בארץ הענקים). מומלץ למתחילים בקריאה בזכות הבהירות, המתח הקל וההומור; וכך גם שלושת הספרים הקודמים בסדרה: הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה, בגונגל הסיבירי ובמדבר השווייצרי.

יחיעם פדן, ריח של ספר חדש:

“פעם שוויצריה הייתה ממלכת השוקולד,  ואולי כולה הייתה משוקולד  – ורק אז הפכה למדבר? מי יודע? לפני שהואמעורר בנו כמיהה לקצת מתוק, דוד אריה פונה אל מי שרוצה להיות זמר מפורסם, או סתם מפורסם; ואל מי שרוצהלהציל את העולם, או לפחות את האנושות; וגם למי שאוכל שניצל… כמו בשני הספרים הקודמים, בגונגל הסיבירי)ראו גיליון 28) ובערבות רומניה, הדוד חווה הכול על בשרו, ובמובן המילולי של הביטוי. הכתיבה הקלילה והמעולהוההומור המבעבע הופכים את הספר למושלם לראשית קריאה. גם גדולים יותר ייהנו.”

יחיעם פדן, ריח של ספר חדש

“אחרי שנתקע על ענן והפך לג’וק (בדוד אריה בערבות רומניה) מגלה הדוד המספר אותו חוש הומור אמיתי ויכולת לרתק את שומעיו על המרפסת וגם את הקוראים. לסיפורים החדשים נטיות מינכהויזניות מובהקות אף יותר מאשר בספר הקודם. הפעם הוא מכניע ענק בזכות סיפוריו, מלמד את מלכת גזוריה – גזריאלה מי-ישווה-לה – לחדול מגזירות שערורייתיות ובוכה בצחקקוב שבה רק צוחקים. מומלץ. ציורי הצבע מוסיפים חן רב לסיפורים.”

קובי ניב, גלובס:

הדוד אריה לבית מינכהאוזן

מפגש עם קרובו הישראלי והמוצלח של הברון הגרמני השקרן

 “דוד אריה”, פותח ומספר הילד צפריר, מספר הסיפור שכתב ינץ לוי, “הוא לא דוד רגיל. אבא שלי אמר פעם: דוד אריה זה לא דוד שאפשר לקנות בכל חנות. זה דוד בהזמנה מיוחדת”.

          ואכן כך. ומה שהכי מיוחד בדוד אריה אלו הסיפורים שלו, שהוא מספר בכל יום רביעי לאחיינו צפריר, שהוא היחיד המוכן להקשיב להם ולהאמין בהם, והמתרחשים כולם בערבות רומניה, המכילות את כל המקומות שסיפורים נצרכים להם, למן מערות עמוקות וחשוכות ועד לפסגות מושלגות ובלתי מושגות.

          הסיפורים של הדוד אריה הם, כמובן, שקרים מוחלטים וגוזמאות שלא יכולות לקרות. בסיפור הראשון הוא נתקע על ענן בפסגת הר שבה מצא תיבת אוצר ובה אבן אדומה בגודל של ביצה. ואיך הוא ירד מן הענן, אתם שואלים? ובכן, בסופו של דבר הענן המטיר גם וגם את הדוד אריה, שלמזלו נפל על בטנה הרכה של אישה ענקית, שכן כל זה התרחש, איך לא, בארץ הענקים. ולא רק שהדוד אריה ניצל, אלא שהאישה הענקית גם הודתה לו, שהנה סוף סוף נמצאה תכלית שימושית לבטנה הענקית.

          ואם הסיפורים החדשים של הדוד אריה מזכירים לכם את סיפוריו הישנים של הברון מינכהאוזן, אין זה מקרי, שכן לוי בהחלט כיוון לכך שהדוד אריה יהיה מעין ממשיכו העברי של הברון הגרמני השקרן ההוא, שרכב על סוס חצוי וחצה שדה קרב על גבי כדור תותח.

          והנה, הפלא ופלא, הדוד אריה עף אף הוא על גבי כדור תותח, אלא שתחת לנחות בשלום על הקרקע, כמו הברון מינכהאוזן, נתלה הדוד אריה, בארבעת שערותיו, בראש אילן גבוה, ולא יכול היה לרדת ממנו.

          “מנהל הקרקס הזעיק יחידת חילוץ”, מספר הדוד אריה, “הם הביאו סולם ארוך ארוך ארוך, הניחו אותו על העץ וטיפסו בעזרתו עד אלי. מפדק יחידת החילוץ ניגש אלי ומספרים בידו”.

          “מה אתה מתכוון לעשות?” שאלתי אותו.

          “אני אגזור את השערות שלך במספריים האלה כדי לשחרר אותם מהענף”.

          “בשום פנים ואופן לא!” קראתי. “אני לא מוכן שיגעו בשערות שלי. אני אוהב אותן. הן הצילו את חיי. אל תיגע בשערות שלי במספריים האלה”.

          ואין בכל זאת ירדת מהעץ? שואל הילד צפריר.

“חיכיתי שהשערות שלי יגדלו. השערות הלכו וגדלו. האביב חלף, ואחריו הגיע הקיץ. אחרי הקיץ הגיע הסתיו. ככל שגדלו השערות התקרבתי יותר ויותר לארץ. חיכיתי עד שהגעתי לקרקע. זה קרה בחורף השני או השלישי. אחרי שהגעתי לאדמה, טיפסתי חזרה על הענף והתרתי את הפלונטר של השערות”.

          אז כפי שכבר הבנתם, “הרפתקאות הדוד אריה בערבות רומניה” הוא לא רק ספר מרנין ומצחיק, לילדים ומבוגרים כאחד, אלא שהוא גם מלמד אותנו, כמוהו כסבו הגוזמאי המקסים מינכהאוזן, שכל הסיפורים עלי אדמות הם בעצם שקרים וגוזמאות, אבל בלעדיהם מה טעם יש לחיינו השגרתיים והמשעממים?

 

דב אלבוים, 88FM ו-24 שעות, ידיעות אחרונות:

 “אני שמח להמליץ על ‘הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה’, ספר ילדים חדש של ינץ לוי עם איורים של יניב שמעוני בהוצאת זמורה-ביתן.  לוי שכתב בעבר ספרים למבוגרים מפליא גם במלאכתו לילדים. זהו ספר נדיב במיוחד ובו חמישה סיפורים שונים שיש בהם מימד עלילתי פנטסטי על דוד אריה אחד שממציא הסיפורים והרפתקאותיו המופלאות על עננים, ארצות של ענקים, ארצות של הפכים ועוד הרפתקאות. אבל בעיקר זהו ספר על סיפורים: מאין נובעים הסיפורים, איך ממציאים אותם, ומי הוא השד שבולע לפעמים את הסיפורים שיש לילדים בראש ולכן הם חוששים לספר אותם. אני מעריך מאוד את העברית העשירה של הספר ואת המסורת הספרותית שמשוקעת בו בכל הרבדים. מיטב ספרות הילדים העולמית, כמו ‘מסעות גוליבר’ נמצאת ברבדים השונים של הספר ביחד עם סאטירה שנונה שהופכת אותו מושך גם למבוגרים. בנותי ואני נהנינו ביחד מהספר הזה”.

שירי כץ, עכבר העיר ת”א: