ההרפתקאות שלכם

 
את ההרפתקאות שלכם אני אפרסם בעמוד הזה. אתם יכולים לראות שכבר מופיעות פה לא מעט הרפתקאות.
אתם מוזמנים לקרוא אותן וליהנות. מלאו את הפרטים בחלוניות להלן, הקלידו את ההרפתקה בחלונית הגדולה ולחצו על שלח את מה שכתבתי.

שמי *
כתובת אימייל
בן או בת *
בן בת
כיתה
בית ספר
יישוב
כתבו כאן הרפתקה *
אורי זמיר פרץ, כיתה ה 2, בי"ס נועם חיים, דימונה :
לילה אחד ישנתי אצל סבא שלי ובבוקר כשקמתי אז הלכתי לחנות טלפונים ואז הייתה שם מחבלת שרדפה אחרי והיה לה סכין ביד והיא רצתה לדקור אותי וזה היה רק חלום
דוד אריה:לפעמים אנחנו חולמים חלומות מפחידים, אבל זה מזל שזה רק חלום!
ליאל סעדון, כיתה ב1, בי"ס קמפוס דורה לאומנוית, שמואל 33 :
שלום דוד אריה לי יש חברה לכיתה שהיא גם דודה שלי קורים לה אוריאן היא משחקת איתי בהפסקות וכיף איתה ממש שאני עצובה היא בה לעודד את מצב רוחי היא החברה והדודה הכי טובה שיש אלבי וכולם בעולם יהו ככמו היא
דוד אריה:איזה כיף! אני שמח לשמוע שיש לך חברה ודודה טובה :)
ירדן פליגלמן, כיתה ד3, בי"ס מגינים, חיפה :
שנסענו שבועים וחצי לקנדה אז שהגענו כאבה לי הבטן והתחלתי להקיא מספר פעמים וכעבור שלוש ימים והלכנו לרופא אז הוא אמר באנגלית משהו ואז אבא שלי הסביר לי שצריך לקחת מידי יום מים כל בוקר צהרים וערב לשתות מים ועבר כמה ימים ולאט לאט אכלתי ואז לא כאב לי הבטן ושיחקתי עם המשפחה שיש לי בקנדה
דוד אריה:איזה כיף! מזל שהרגשת טוב!! :)
ירדן פליגלמן, כיתה ד3, בי"ס מגינים, חיפה :
ביום חמישי הקודם למדו אותנו לעשות קומיקס והנושא שהמורה אמרה לנו לעשות הוא שמירה על הסביבה והמשכתי בבית ושני ילדים הרסו לאיש את הסביבה ובסוף האיש אמר אתם עוד תקבלו...
מה אתה חושבת שהאיש יגיד להם?
1)עונש
2)הפתעה
3)ללכת לבית סוהר
דוד אריה:וואו איזה סיפור מעניין! לדעתי הילדים צריכים לקבל הפתעה! צדקתי?
שקד, כיתה ד2, בי"ס שריד, רחובות :
הרפתקתי מתחילה ביער השדים גוועתי ברעב וראיתי פרוסת לחם על גזע שקרס ואז החתיכה נעלמה ניתקעתי בערפל סביך ואז הסוף של החיים ראיתי את זה מתקרב המוות ואז ראיתי עציץ עציץ חי פורח בכיתי ואמרתי אני רוצה שאתה תיחיה לעד זה היתגשם עד היום הזה הוא היה רוצח והפך ל זומבי
דוד אריה:וואו איזו הרפתקה מפחידה!!
עידו, כיתה ד1, בי"ס חמדת, מיתר :
דוד אריה שלום
אני מאוד אוהב אותך ואת סיפוריך כל פעם שאתה יוצא להרפתקה חדשה אני קורא אותה, אשמח מאוד אם תצא לעוד הרפתקה מעניינת ומיוחדת, מצפה בקוצר רוח!
דוד אריה:תודה רבה! איזה כיף לשמוע!! :)
רותם, כיתה ב, בי"ס קמפוס לאומנויות :
פעם הייתי בספרי
דוד אריה:איזה כיף! מה ראית שם?
עידו, כיתה ד1, בי"ס חמדת, מיתר :
פרק 1-זה לא באמת קורה
אף אחד לא מבין את זה ולא יבין את זה,זה קרה לפני שלוש שנים
המחשב קרס האורות בבית הבהבו,רצתי מהר לברוח מהבית אבל הוא תפס אותי חזק ולא יכולתי לברוח זה היה נורא.
מי זה היה אני לא יכול לספר,אבל אני יכול לספר שמה שזה לא היה או מי שזה לא היה שחטף אותי אתם לא הייתם רוצים להיות שם.
ישבתי במין בית כלא כזה מאחוריי הסורגים ומחובר למוח שלי מין
כסדה שואבת זיכרון, לא ידעתי מה לעשות.
זהו נפסיק כאן אני לא יכול להמשיך, זה יותר מדי בשבילי.
אז נגמור את פרק אחד המרגש הזה בלהיתראות
דוד אריה:איזה מתח!!! אני חייב לדעת מה קרה אחר כך! מי תפס אותך? אתה חייב לספר לי!
יהלי ילובסקי, כיתה ד3, בי"ס פסגות, מיתר :
ההרפתקה שלי היא - גמדי היער הגדול
יום אחד, שני גמדים טיילו ביער הגדול והמפחיד ושמרו על שקט מוחלט.
עד שהגיעו לאי המכשפות שנמצא סמוך ליער, כאשר נכנסו לאי הגיע עורב ענק!! ופצח בקול 'תיזהרו מהמכשפות הן יאכלו אותכם'.
הגמדים חצו את האי ופתאום הם ראו שתי מכשפות נחמדות שממש לא אכלו אותם אלא שיחקו ביחד ונהנו ואפשר להבין שגם מכשפות יכולות להיות מקסימות.
כאשר כתבתי את ההרפתקה הפעלתי את הדמיון והייתי יצירתית מקווה שתאהבו!
דוד אריה:איזו הרפתקה נהדרת!! זה כיף לגלות שגם מכשפות יכולות להיות נחמדות :)
יעל גאמס, כיתה גן חובה, תקוע :
היי, אני יעל ואחותי דבורה מקריאה לי הרבה פעמים את הרפתקאות דוד אריה כיף לישמוע אותם הם בימיוחד מרתקות.רציתי להגיד משהו על עצמי:אני כותבת ליפעמים סיפורים וזה כיף.
דוד אריה:איזה כיף! אני שמח לשמוע שאת נהנית מההרפתקאות שלי :)
דבורה גאמס, כיתה ג 2, בי"ס אחי, תקוע :
סיפור דימיוני:
יום אחד לא הירגשתי טוב, ונישארתי בבית.היגיעה הלילה נירדמתי אך פיתאום, חלמתי שאני בקניון ואמא שלי הולכת רחוק. אך אני רצה כדי לא להאבד. רצה,רצה ורצה. ליפני שאמא שלי נכנסה למעלית מיד זינקתי לתוך והרגעתי את עצמי. אל תישכחו זה היה בחלום, אבל זה קצת השפיעה על המציאות. שאני היתי במיטה וחלמתי התחלתי ללכת מחוץ לחדר ומחוץ למיזדרון כמו זומבית. כבר עברו שעתים ועדיין חלמתי והלכתי. היגעתי ליער נישכבתי כמו זומבית על האדמה והמשכתי לישון. כשהשמש זרחה היתאוררתי ופחדתי נורא הולכים לישון במיטה ולמחרת כמים בתוך יער. לא ידעתי מה לחשוב האים חטפו אותי, האם הלכנו לכנפינג ואני לא זוכרת?חיכיתי עד הלילה גם פוחדת וגם לא יודעת איך המשפחה שלי מגיבה לזה שנאבדתי. בלילה היתה סופה, בהתחלה חשבתי שרוח רפאים תקפה אותי.נירדמתי שוב ועוד פעם קמתי. ואז מצאתי את היד שלי עם סריתה גדולה. אבל היתי מחוץ לבית. איך הגעתי לפה שאלתי את עצמי.אך מיסתבר שהרוח החזקה העיפה אותי עד הבית. אבל איך דווקה לבית שלי ולא לבתים אחרים? את זה אני לא יודעת אבל הכי חשוב שהגעתי הביתה.
דוד אריה:איזו הרפתקה מסעירה!!! מזל שבסוף הגעת הביתה :)
דבורה גאמס, כיתה ג 2, בי"ס אחי, תקוע :
ינץ רציתי להגיד לך כל הכבוד שאתה עונה אישית לכל ילד ממש היתלהבתי שאניתה לי . תודה רבה על היחס ועל הספרים.
דוד אריה:היי דבורה! תודה רבה, אבל אני לא ינץ, אני דוד אריה :) ואני נהנה לענות לך ולילדים!
< קודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הבא >